חידושי הביולוגיה מביאים בעקבותיהם סוגיות אתיות חדשות. סוגיות אלה מצריכות ניתוח ודיון מורכבים ועדינים ביותר באבחנותיהם, בעולם הערכים.
כדי לדון בסוגיות הללו על המשתתף בדיון להבין היטב גם את המידע הביולוג׳ הרלבנטי וגם את המורכבות האתית הרלבנטית. סוגיות אתיות הן מרכיב מרכזי בתחום ההומניסטיקה בעוד הביולוגיה שייכת למדעי החומר.
האם בין הביולגיה ועולם הערכים יש נקודות מגע מהותיות? האם ניתן לדון בערכי אנוש במושגים וקונספציות המאפיינים את הביולוגיה? האם המחקר המדעי "יסכים" לכך שהתיאוריות שהוא בונה יושפעו מערכי אנוש?
בהרצאה, נרצה לטעון כי אלו שני תחומים המכוונים על ידי שתי פרדיגמות שאין ביניהן כל מגע קונספטואלי, מעין קווים מקבילים.
יתרה מזאת, נרצה לטעון כי מהות האדם העולה מהתפיסה הביולוגית נמצאת אפילו בסתירה למהות האדם העולה מהתפיסה ההומניסטית. כלומר, אם האחת נכונה הרי שהשנייה מוטעית. למרות הסתירה המהותית הזו אנחנו מחזיקים בשתי התפיסות כנכונות.
מצב בו יש סתירה בין שתי קונספציות ובכל זאת אנו נאלצים להחזיק בשתיהן כנכונות מהווה בעיה/חידה מוזרה ומעניינת שאיננו יודעים את פתרונה. מצב דומה מופיע בסתירות קונספטואליות נוספות - בתוכן סוגיית "דת ומדע", והבע״תית/חידתית העולה מהן היא כנראה מאפיין מהותי של החשיבה החוקרת.
