הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  אלמ (מיל) יהודה וגמן  
   
 

אל"מ (מיל) יהודה וגמן

קורות חיים


אל"ם ]דימ'[ יהודה וגמן
שלום שבזי 32 , אור עקיבא
ywegman@bezeqint.net
052 508 5026
תאריך לידה: 3 יולי 0491
קיבוץ שדות ים - מרכז משק
השכלה אקדמית: תואר ראשון. אונ' עברית, חינוך ורב - תחומי.
0421 סמח"ט מיל'. - 0421 מג"ד מיל', 0441 -0412 , 0491 חט' 1 - שירות חובה ומיל': 0492
2990 שירות קבע: - 1002
0441 : מח"ט שריון, מדריך בקמ"פ. מפקד מגמת שריון בקורס מג"דים. - 0441 0441 : מפקד צוות ומדריך בקורס "ברק" / מכללה לפיקוד ומטה ]פו"ם[. סגן מפקד אוגדה. - 3110
תפקידים נוספים: מדריך ראשי למקצועות הלחימה והפיקוד בפו"ם. 
פיתוח מערכי שיעור ויישום שיטות ללמידת מבוגרים בפו"ם. 
כתיבת מערכי שיעור בנושאי תורת הלחימה, הפיקוד והשליטה והתחקיר. 
חבר בצוות ההקמה של המכללה לפיקוד טקטי בפו"ם 
1002-1002 מדריך אזרח בפו"ם.
תפקידים נוספים: מומחה תוכן בפיתוח מערכת "מילנט" - למידה מקוונת למפקדי מיל'. 
מדריך ראשי בתכנית "ראש יקר" - העשרת הידע הצבאי למפקדים במיל' 
:1002-1020 יועץ לד"ר עמירם אזוב בתחקיר מח' היסטוריה בנושא הלחימה בחזית הדרום במלחמת יום כיפור. יצא כספר "צליחה". 
חבר בצוות בקרה ותחקור תרגילי אוגדה וגיס. 
מנחה בהכנת סגל והרצאות בבה"ד 0 
כתיבת ספר "תורת מבצעי היבשה" - זרוע יבשה. 
:1020-1022
כתיבת ביוגרפיה: "נח - כנרתי מכנרת". הוצאת הקיבוץ המאוחד. 
מרצה במכינות "תבור" נצרת עילית, "אליאל" באר שבע. 
מבחר מאמרים: שליחות או מקצוע". על המקצועיות בצה"ל. "מערכות". " 
מרכבה סימן 9 - מכשול לקרב המשולב". הפרת האיזון של צוות הקרב ע"י ה"מרכבה". "מערכות" " 
מלכוד העימות המוגבל". ביקורת על תפישת "העימות המוגבל". "מערכות" ו"נתיב". " 
מה הייתה המשימה ?". כללי ניסוח המשימה הצבאית וביקורת על ניסוח הפקודות בצה"ל. "מערכות" " 
כאוס בנפח". ניתוח אירוע במלחמת יוה"כ. מאמר בספר "מלחמה היום". "מערכות" " 
עימות מוגבל" - הכישלון". בספר "עימות מוגבל". "מערכות" " 
.INSS ליקויים בראייתו של צה"ל את אחריותו לביטחון האזרחים". בעקבות מלחמת לבנון 3. מכון " 
.YNET ," מאמרי דעה: "מקור ראשון

סמינר: מ"חומת מגן" ביהודה ושומרון עד "צוק איתן" בעזה


בין "חומת מגן" ל"צוק איתן"
הרצאת אל"מ ]דימ'[ יהודה וגמן
"הכרעה"
הגדרה מילונית צבאית – בספר "מילון מונחי צה"ל" ] 8991 [ מוגדרת ההכרעה כאבדן רצון הלחימה.
הכרעה איננה מתיימרת לגרום לשינוי באידיאולוגיה של האוייב. המטרה היא צנועה הרבה יותר - שבירת
רצון הלחימה של האוייב - כל אוייב.
"הכרעה" - מצב נפשי ולא פיזי - יובהר כי הכרעה היא מושג שמתאר מצב נפשי ולא פיזי. לכן מוכרים
הקרבות שבהם כוח קטן הכריע כוח גדול ממנו בהרבה, לא בזכות השמדתו אלא ע"י מיטוט רוח הלחימה
שלו. נכון שניתן ליצור מצב נפשי של הכרעה גם בעזרת השמדה פיזית של רוב כוחו של האוייב, כפי
שלמשל ניסו הצדדים לעשות במלחמות העולם, אבל צריך לזכור שהשמדה פיזית מחייבת חיכוך רב
לאורך זמן. משמע היא מחייבת נפגעים רבים, גם בצידנו, וגם זמן שאיננו עומד לרשות ישראל הן בהקשר
הפנימי שלה והן בהקשר הבינלאומי שלה.
הדרך להכרעה - ההיסטוריה הצבאית, הכרת טבע המלחמה ובעיקר התעמקות בטבע האדם שהן כולן
תופעות בלתי משתנות, מלמדים שאין דרך להכריע בני אדם אלא אך ורק על ידי התייצבות בטריטוריה
שלהם ואיום עליהם מטווח קרוב מצדם של בני אדם אחרים.
הכרעה על ציר הזמן - מכיוון שמדובר בעניין נפשי, ברור שבחלוף הזמן גם תחושת ההכרעה עוברת
שינוי. לכן כוח צבאי שהוכרע בקרב, או מדינה שצבאה הובס, יכולים להתעשת ולצאת ללחימה שוב, לאחר
שצברו מחדש את כוחות הנפש הנדרשים ללחימה.
הכרעה בצה"ל - צה"ל, שאימץ את שיטות הפעולה של הווארמכט בכל מה שנוגע להפעלת הכוח לשם
הכרעה, מעולם לא התיימר להכריע את אויביו על ידי השמדתם. ההיפך הוא הנכון - צה"ל כיוון תמיד את
מחשבתו וכאשר פעל נכון גם את דרך פעולתו המעשית להכרעה ע"י תמרון מבוסס על "תחבולה".
משמע - תמרון המנצל את חולשותיו של האויב ומכוון את עיקר הכוח המתמרן כלפי עורף האויב, אל
הנכסים החיוניים שלו כמו המפקדות ראשיות, הלוגיסטיקה, הצירים חיוניים, המפקדים בכירים וכו'. פגיעה
בהם, או לפחות איום ממשי עליהם, היא תנאי הכרחי להוצאת האוייב משיווי משקל ולמיטוט רצון הלחימה
שלו .
אין לחימה נטולת נפגעים - חשוב להבהיר שבמקרים רבים גם ההתגברות על נקודות החולשה אצל
אוייב כרוכה בקרב ובנפגעים. כל אויב סביר מודע כמעט תמיד לנקודות החולשה שלו ויש בידיו מענה
כלשהו כלפיהם. החוכמה הצבאית מכוונת למהלך שיהיה כזה שלא ייאפשר לאויב תגובה הולמת בזמן
כלפי חולשותיו שרובן מוכרות לו.
2
הכרעה בתורת הביטחון בנין והפעלת כוחה הכלכלי והצבאי של כל מדינה נקבעים לאור הנתונים
הגיאוסטרטגיים שלה מחד והאיומים המופנים כלפיה מאידך . נתוניה של ישראל קבעו כמה כללי יסוד
שלאורם יש לבנות את כוחה הצבאי וחשוב יותר להפעיל אותו להכרעה מול איום ברור ומוחשי. הדוגמה
היותר טובה להצלחתה שת תורת הביטחון הייה יישומה המיטבי לקראת ובמהלך מלחמת ששת הימים.
שש שנים אחר כך, ב 8991 , היו אצלנו מי שניסו להתחכם עם הכלל הבסיסי של הערכות מול יכולות ולא
מול כוונות, והתוצאה ידועה.
"קיר הברזל"
תיאוריית "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי, שבפועל אומצה ע"י בן גוריון ואנשיו, גורסת ראשית שאין כל סיכוי
שהערבים ישלימו עם נוכחותנו במרחב אבל אם יתרחש רצף של הכרעות אזי בסופו של דבר לא תיוותר
להם הברירה אלא להסכין עם עובדה זו. ואכן, בראייה היסטורית תיאורית "קיר הברזל" הוכחה כנכונה
ומציאותית הרבה יותר מרעיונות אחרים, כמו למשל הקמת רשות פלסטינית בראשותו של ארכי טרוריסט
בשם עראפאת, שע"פ הסכמי אוסלו אמור היה להלחם במקום צה"ל בטרור המופנה כלפי ישראל.
59 באה מצרים, הגדולה והחשובה במדינות ערב, למסקנה ש"השמדת , אחרי כישלון 81 ותבוסות 65
מדינת ישראל", כפי שהצהיר עליה נאצר בנאומיו לפני מלחמת "ששת הימים", איננה ברת ביצוע. לכן
לקראת 8991 קבע סאדאת מחליפו מטרת מלחמה שהייתה צנועה הרבה יותר - החזרת סיני לידיים
מצריות. אחרי 8991 נעלמו גם "שלושת הלאווים" הידועים של וועידת חרטום, ונפתחה הדרך להסכם
השלום עם מצרים, שהוא אחד הנכסים האסטרטגיים החיוניים ביותר לישראל. אותו הדבר קרה עם ירדן
וגם בפועל עם סוריה שאיבדה את הגולן ב 8959 והפליאה לשמור על השקט הגבול בגולן לאחר שהוכתה
אנושות ב 8991 , ניתן להניח שלאו דווקא ממניעים ציוניים בלבד.
האוייבים שלמדו שאין ביכולתם לגבור על ישראל בחרו בשתי דרכי פעולה. המנהיגים האחראיים שבהם
בחרו בדרך השלום או לפחות הרגיעה המוחלטת, בעוד שהמופרעים והמופקרים שבהם, כמו אלה של
הפלסטינים, בחרו בטרור לסוגיו השונים כדרך ההתנגדות העדיפה עליהם.
צה"ל מאמץ את רעיון "אין הכרעה צבאי מול הטרור"
הניירות שקיבלתם לעיונכם לקראת ההרצאה מלמדים שכמו צבאות אחרים ועוד לפני "חומת מגן" גם
צה"ל התמודד בהצלחה מול טרור. הרעיונות בדבר אי היכולת של צבא להכריע טרור חדרו לתוך צה"ל
במקביל לתהליך המדיני שיצר את הסכמי אוסלו. מי שהניע את הסכמי אוסלו היו אלה שמסיבות
השמורות איתם איבדו את אמונתם בכוחה של ישראל להתמודד עם ההתנגדות הערבית, שלבשה דמות
של טרור.
מי שמול איום קיומי מאבד את האמונה בכוחו לשנות את המציאות הוא מי שהאויב הכריע אותו ולא משנה
באיזה עטיפה מתוחכמת הוא יעטוף את תבוסתו זו. ראשי המדינה וצה"ל של ראשית שנות ה 99- הבינו
3
זאת היטב וגם ידעו מהי המשמעות בקלפי של הודאה שכזו. לכן נעזרו בסמכותם ובדרגותיהם בכדי ליצור
מסך עשן מקצועי לכאורה שייכסה על חולשת הדעת שתקפה אותם והפכה לסוג של טירוף מערכות.
כמה ציטוטים: בישיבת ממשלה שהתקיימה אחרי הפיגוע בקו 6 , אוקטובר 8998 , אמר רוה"מ יצחק רבין
כי "אין כושר הרתעה כנגד הטרור". באותה ישיבה ממשלה אמר ראש השב"כ כרמי גילון כי "צה"ל
הגדול]. . .[ הוא יודע לתת מענה לשלוש אוגדות שזזות מימין לשמאל, אבל לרועים בוואדי זה לא
עוזר". מכאן קצרה הייתה הדרך לכך שאמנון שחק הרמטכ"ל ייאמר לחניכי קורס מ"פים בשנת 8999 כי
"אי אפשר לנצח גרילה".
צה"ל מוביל תהליך מדיני
כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין מינה את אמנון שחק סגן הרמטכ"ל לעמוד בראש צוות
המו"מ מול הפלסטינים הוא למעשה קבע שמדינת ישראל איננה מסוגלת להתמודד צבאית מול הטרור.
ואכן שחק, לכשעצמו קצין אמיץ משכמו ומעלה, בהרצאותיו לפני חניכי הקורסים השונים בצה"ל העביר
אליהם את המסר המדיני שהפך בפועל לתורת הלחימה צה"ל - הפתרון הוא בעיקר מדיני ולצבא יש בו
חלק קטן ומסייע בלבד.
המושג "מלחמה בטרור" שמשמעו לרתום את כל האמצעים כנגדו על מנת להביא להכרעתו, הפך בצה"ל
למושג עמום ונתון לפרשנות בשם "עימות מוגבל". בחוברת שיצאה מטעם מחלקת ההדרכה במטכ"ל
נכתב כי תנאי יסוד להבנת עולם המושגים החדש שיוצרת המלחמה, שהיא לכאורה מסוג חדש שטרם
היה כמותו, מחייב את מחיקת עולם המושגים הישן של צה"ל שחייב אותו להרתיע, להתריע ובעיקר
להכריע. בתוך בליל המילים הסתומות והמשפטים חסרי הפשר נכתב גם: "המכשול הראשון שעלינו
לצלוח הוא להתגבר על תפיסות ומושגים שעליהם חונכנו, כדוגמת תפיסת ההתרעה, ההרתעה,
וההכרעה ולהיפתח למובנים אחרים של מושגים אלה ואחרים. בלעדי כך לא נוכל ליצור נגישות
מנטלית לשפת היריב הזרה ולהבין את טבע העימות."
סמינר בנושא הכרעה
בינואר 1998 , בשיא טרור האוטובוסים והמסעדות וטרם "חומת מגן", התקיים בצה"ל סמינר בנושא מושג
ה"הכרעה". מי שהיה אז ס. הרמטכ"ל יעלון הגדיר את המלחמה שהתחוללה באותו הזמן ברחובות
ישראל כך: "במונחים המקצועיים קוראים לו היום "עימות מוגבל". המאבק הזה יוכרע בהתשה. אנחנו
קוראים לזה היום 'הוגעה'. כל אחד מן הצדדים מנסה להוגיע, להתיש את הצד השני. אין מדובר
בהכרעה צבאית."
באותו המקום קפץ גם מפקד ח"א חלוץ על עגלת הבולשיט הצבאי כשקבע כי: "חיל אוויר שותף או
מכריע מחייב אותנו להתנתק מכמה הנחות אנכרוניסטיות. קודם כל שניצחון שווה טריטוריה. אני
גורס שניצחון איננו שווה טריטוריה. ניצחון שווה ניצחון, וניצחון משמעותו השגת התכלית
האסטרטגית ולא בהכרח טריטוריה ]. . .[ גם את המושג 'הכרעה פיזית' צריך למחוק מהלקסיקון
4
ולדבר על 'הכרעה תודעתית' ]. . . [ במקום 'אש ותמרון' אני מציע לדבר על 'אש מתמרנת'. . .האש
המתמרנת היא המהות".
המכון לחקר תורת המערכה בראשותם של דוביק תמרי ושמעון נווה.
ליקויים בתחום אמנות ניהול המערכה היו בין הסיבות המרכזיות לתקלות בניהול מלחמות העבר של
צה"ל. לכן צריך היה לברך על קיומו של מכון שייקדם את הלימוד והחשיבה של תחום ידע חיוני זה אצל
מפקדים בכירים. בשנת 8991 הוקם בחצר המכללות בגלילות המלת"מ – מכון לחקר תורת המערכה.
במקום חקר, רכישת ידע והפצתו באופן מסודר למפקדים, מה שקרה בפועל היה הצפה של ראשי
המפקדים ברעיונות חתרניים, שעיקרם כפירה בכל בסיס הידע הצבאי האוניברסאלי והישראלי והשארת
חלל ריק במקום שבו היו קודם עקרונות וכללים.
חתרנות רעיונית היא עניין חשוב ומרתק לכשעצמו, אבל היא לבדה איננה מספיקה בכדי לבנות צבא
מנצח. בחינה ביקורתית ושפת מושגים עדכנית כלפי המציאות המשתנה ללא הרף הן תנאי הכרחי
להצלחה, אבל מצב שבו המפקדים עוסקים בעיקר בתהיות על הדרך שבה עליהם להיחלץ מהסבך
המילולי שהם יצרו לעצמם במו פיהם ולא במתן תשובות מעשיות הוא מתכון לאסון צבאי. המלת"ם נסגר
בשנת 1995 לאחר שמבקר המדינה מצא בו אי סדרים כספיים ובעיקר אפס תרומה של ידע צבאי
למפקדים.
לקראת "חומת מגן"- ראש הממשלה שרון והמח"טים מתעשתים
כשפרצה מתקפת הטרור בספטמבר 1999 היו אהוד ברק ראש הממשלה ומטכ"ל צה"ל אחוזים בשיתוק.
הרעיונות "החדשניים" לכאורה שכיוונו את מחשבתם של ראשי הצבא ביחד עם החתירה של המטכ"ל
שעמד כאמור בלב המו"מ המדיני, הותירו את אזרחי ישראל חשופים למחבלים מתאבדים. למזלנו היו
אזרחי ישראל מפוכחים ואחראיים מספיק בכדי להחליף את ראש הממשלה שלהם בראש ממשלה חדש
שלא עבר את שטיפת המוח שעירבבה את מוחם של מקבלי ההחלטות עד אז.
צ'יקו תמיר שהיה מח"ט גולני באותה התקופה תיאור אותה במילים חד משמעיות: "אמרו שלהיכנס
למחנה הפליטים יעלה במאות הרוגים]. . .[ הדרג המדיני התיר לצה"ל לפעול כרצונו אבל צה"ל עסק
ב'הכלת האירועים' תוך שימוש במושגים כמו 'רקמה סופגת', 'השתבללות' ו'גבולות גזרה נושמים'.
כל מבצע של כיתה דרש אישור של אלוף והמפקדים הבכירים היו סחבקים של הפלשתינאים . . .
שנה ושמונה חודשים צה"ל לא פעל להפסקת הטרור."
אריאל שרון בז למצגות המתוחכמות שהוצגו לו מטעם הצבא על דרך ניהול הלחימה שכללה בעיקר
"הכלה" ו"הבלגה", בתוספת הציפייה, שנשענה כאמור על הסכמי אוסלו, שארגונו של עראפאת יילחם
בטרור שהוא עצמו הפיק בעזרת הנשק שישראל סיפקה לו.
שרון הבין שמצמרת צה"ל לא תצמח הברכה לביטחון ישראל, ולכן הצליח לעקוף אותה בדרכיו הערמומיות
ולשחרר לפעולה את המח"טים הסדירים אביב כוכבי בצנחנים, יאיר גולן בנחל וצ'יקו תמיר ב"גולני.
5
עוד לפני "חומת מגן" הוכיחו המח"טים הסדירים שניתן להשתלט על מחנות הפליטים, שתעשיית
ההפחדה מתוצרת צה"ל הציגה אותם ככאלה שידרשו קרבות וקורבנות כמו בסטלינגרד ע"מ לכבוש
אותם. "הוכחנו שהנמר הוא לא יותר מחתול", אמר אביב כוכבי אחרי שחטיבת הצנחנים השתלטה על
אחד מחנות הפליטים בלי אף נפגע בצידה.
גם הפסקת הירי הממושך על שכונת גילה התרחשה מכיוון שמג"ד 199 שהיה חדש בגזרה לא הספיק
לקבל תדריך ממפקד הגזרה בבית ג'אלה. מכיוון שלא תודרך "כראוי" הוא פעל לשיתוק האש כפי שלמד
עד אז - הפעיל טנק לחיפוי והסתער על הבית שממנו נורתה האש, בית שעמד בשטח A הקדוש.
תמרון ב"חומת מגן"
מבצע "חומת מגן" התנהל בדרך כלל ע"פ כללי הלחימה המוכרים. עיקרו היה תמרון יבשתי מכמה כיוונים
אל תוך השטחים הבנויים חיסול התנגדות מקומית ובהמשך הבאת מודיעין מדוייק שהביא לאיתור והרג או
כניעת שאר המחבלים. כוחות גדולים בחיפוי טנקים חדרו לערים הפלסטיניות ולמחנות הפליטים מכמה
כיוונים, במקביל ביום ובלילה. האוייב הוכה שוק על ירך והתחזיות של ראשי צה"ל בדבר מלחמה אזורית
שתפרוץ אם כך ייקרה התבררו כחלולות. גם הנשיא האמריקאי בוש לא התרגש במיוחד מכך שישראל
חובטת בפלסטינים. התוצאה של "חומת מגן" הייתה ירידה תלולה בפיגועים, שפסקו לחלוטין בשנת
1996 גם בזכות גדר ההפרדה שהלכה וקמה.
"המגש והכסף" – אבל מרגע ששרון עבר מן העולם, התברר שהרעיונות בדבר הכרעה ע"י אש בלבד
ללא תמרון יבשתי נאחזו בראשי צה"ל חזק מכדי שהם בעצמם יהיו מסוגלים להתנער מהם. הרמטכ"ל
יעלון שנכנס לתפקידו בשנת 1991 המשיך ודבק ברעיון ההכרעה בעזרת אש בלבד. צה"ל שאמור היה
להפיק את הלקח המקצועי מהתמרון היבשתי המוצלח מעיקרו ב"חומת מגן", נסוג שוב אל חסותם
החמימה והמפתה של הטכנולוגיה והאש מנגד, שיפטרו אותו מהצורך לתמרן וגם מהלוויות הנלוות לכך.
יעלון השיב את צה"ל אל המסלול ששרון היטה אותו ממנו רק לזמן קצר. אימונים הופסקו, יחידות נסגרו,
וספרו של עפר שלח "המגש והכסף", שנכתב בהשראת המטכ"ל, קרא לסגירת צבא המילואים ולהעברת
המלחמה אל שטח האוייב בעזרת אש בלבד.
6002 - לבנון 6
במלחמת לבנון 1 נוכחו הישראלים לחרדתם שצה"ל שלהם איננו מסוגל לספק להם ביטחון מול ארגון חצי
צבאי. במשך יותר מחודש ועד לדקה האחרונה של המלחמה, שהסתיימה בהסכם הבנות ולא בהכרעה,
ירה החיזבאללה אלפי רקטות מתוך שטחים סמוכים לגבול שצה"ל נמנע מלכבוש אותם. הידרדרות רמת
הדרישות של צה"ל מעצמו בהסכמת ראשי המדינה הביאה את ראשיו לחתור למצב סיום שבו "הסכם
הבנות" בא במקום ה"הכרעה".
6
מסקנות לבנון 1 הביאו את הרמטכ"ל אשכנזי לחדש את תפישת ההפעלה המסורתית אבל היסודות
שכבכר הונחו בדבר עדיפותה המוחלטת של האש כגורם שיכריע את הקרב לא עורערו. המגמה שעליה
הצביע יעלון המשיכה ביתר שאת.
"עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" בעזה היו ניסיון חוזר של צה"ל להוכיח לעצמו שלמרות שלל ההוכחות
הסותרות ניתן להגיע בעזרת אש בלבד להישגים מול האויב. מי שמצטייד בטכנולוגיה מסויימת ובתפישת
עולם מסויימת ייעשה את הכול בכדי להוכיח את צדקת דרכו. בדיעבד מסתבר שהמרוויחים הגדולים
מהדבקות העיקשת ברעיונות הסרק האלה הם שניים - האויב שלא הוכרע וספקי הציוד לצה"ל,
שחשבונות הבנק שלהם תופחים ככל שצה"ל נזקק לעוד ועוד טכנולוגיה בכדי להוכיח, למרות הכול,
שתפישת המלחמה שלו היא הנכונה. והאזרחים ? מה יהיה עליהם ?
6002 - "צוק איתן" - השבועיים הראשונים של המבצע היו חזרה על קודמיו - עוד ועוד אש מול אש
אוייב שאיננה חדלה ואיננה פוחתת. בסופו של דבר יצרו המנהרות איום שלא הותיר בידי צה"ל אפשרות
אלא רק לתמרן לתוך שטח האוייב על מנת להחריב אותן. כשנדרשו לעשות זאת, ביצעו יחידות היבשה
את מלאכתם באופן מצויין. כל העדויות מלמדות על כך שהגורם היחיד שבלם את צה"ל היה ממשלת
ישראל ואולי גם המטכ"ל- לא היחידות שכמו ב"עופרת יצוקה" הביסו בקלות את לוחמי החמאס. מכיוון
שצה"ל הוכיח כי יש בידיו היכולת להגיע אל כל נקודה בעזה בכל זמן שיידרש לכך, התשובות לשש
השאלות הבאות נמצאות כולן יותר בתחום המדיני / בטחוני ופחות בתחום הצבאי:
.0 מה עמד מאחורי הודעתה של ישראל לחמאס על כך שאין בכוונתה למוטט את שלטונו ?
.6 מהו ההיגיון העומד מאחורי שיטת "המדרגות העולות" של הלחץ הצבאי על חמאס?
.3 מדוע לא נוצלה העדיפות הטקטית המוחצת של צה"ל בכדי להביס את חמאס ?
.2 מדוע הוחרבו רבי הקומות במרכז עזה רק אחרי יותר מחודש ולא ביום הראשון ?
.5 מדוע במהלך המבצע לא ביצע צה"ל מבצעי עומק גדולים עם הכוחות שמאומנים לכך ?
.2 מדוע איפשר צה"ל בסוף המבצע לאוייב להמטיר במשך שבוע אש מרגמות על ישובים אזרחים
כאשר יחידות של צה"ל עומדות מנגד ואינן עושות מאומה ?

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן